קרן פנסיה ברירת מחדל



קרן פנסיה ברירת מחדל - מבוא



כל עובד שכיר או עצמאי זכאי לבחור את קרן הפנסיה אליה יופרשו
הפקדות המעביד (פיצויים ותגמולים) והפקדות העובד (תגמולים).
מאחר שעובדים התקשו לבחור קרן פנסיה אחת מתוך קרנות הפנסיה הקיימות
ומאחר שדמי הניהול המקסימליים (על פי התקנון שמשרד האוצר מאשר) פוגעים קשה בחסכון של המבוטח,
ביצע משרד האוצר שני תהליכים:

א. תקנון אחיד
התהליך הראשון יצר מצב בו כל קרנות הפנסיה המקיפות כמעט זהות לחלוטין מבחינת
המהות של המוצר שהן מציעות.
אם בעבר קרנות הפנסיה הציעו ללקוחות מוצרים שונים שבהם ניתן היה ליצור תחרות
הן מבחינת עלויות הביטוח, מקדם ההמרה לקצבה והטבות למבוטחים,
כיום כל קרנות הפנסיה המקיפות מציעות מוצר כמעט זהה ללא יכולת להציע מוצר שונה
שיתחרה ביתר הקרנות.
תהליך זה עושה חיים קלים למבוטח, שהרי אין צורך להשוות בין סעיפים שונים בתקנון,
אבל יש פגיעה ביכולת וברצון של קרנות הפנסיה להתחרות זו בזו.
יתרה מכך, גם פוליסות הביטוח כמעט שנעלמו עקב הוראות שהוציא משרד האוצר
דבר שהקטין עוד יותר את התחרות.
למרות התקנון הכמעט זהה של קרנות הפנסיה המקיפות, קיימים מספר תחומים בהם יש תחרות
בין קרנות הפנסיה:
  • תשואה בשוק ההון
  • רמת הסיכון של ההשקעה בשוק ההון
  • דמי ניהול הנגבים מהמבוטח
  • רמת השירות למבוטח

ב. קרן פנסיה ברירת מחדל
במטרה להקטין את דמי הניהול ולהכניס קרנות פנסיה מקיפות חדשות לשוק
יצר משרד האוצר את קרן הפנסיה ברירת מחדל.
במסגר זו קיימים 2 תהליכים:
  1. משרד האוצר בוחר מידי 3 שנים מספר קרנות פנסיה מקיפות שיהיו קופת גמל ברירת מחדל (קרן נבחרת).
    הבחירה נעשת על פי קריטריון יחיד - דמי ניהול.
    קרן הפנסיה המציעה את דמי הניהול הנמוכים ביותר - תיבחר כקרן נבחרת.
    לקרנות נבחרות יש יתרון שיווקי חזק - כל מעסיק חייב לבחור בהן כקרן בה יופקדו כספי העובדים,
    אלא אם כן המעסיק עצמו מבצע מכרז בין קרנות הפנסיה המקיפות.
  2. קופת ברירת מחדל
    זה המונח המקצועי לקרן פנסיה ברירת מחדל שנבחרת ע"י המעסיק או ארגון עובדים
    בהליך תחרותי, קרי מכרז.
    בביצוע המכרז ניתן לקחת בחשבון את ארבע הקריטריונים:
    תשואה בשוק ההון
    רמת הסיכון של ההשקעה בשוק ההון
    דמי ניהול הנגבים מהמבוטח
    רמת השירות למבוטח