תהליכים בשוק הביטוח הפנסיוני

גודל השוק של ביטוח פנסיוני
שוק הביטוח הפנסיוני מגלגל סכומי כסף אדירים.
לפי דוח הממונה במשרד לאוצר, סך הנכסים בקרנות הפנסיה, ביטוחי החיים וקופות הגמל
עמד בסוף שנת 2018 על 1,615 מליארד ₪.
הצבירה (הפקדות בניכוי משיכות) בשנת 2018 הייתה 68.5 מיליארד ₪.
סכומי כסף אלו הפכו את כספי ביטוח פנסיוני לנדבך חשוב בשוק ההון.
עובדה זו לא בהכרח מטיבה עם המבוטחים כפי שיוסבר להלן.

תהליכים בשוק הביטוח הפנסיוני
שוק ביטוח פנסיוני אינו שוק חופשי במובן הקלאסי.
הגורם המשפיע ביותר על מבנה השוק (מוצרי הביטוח והפנסיה, רמת התחרות בשוק, בגופים העסקיים
הפעילים בשוק) הינה ממשלת ישראל, באמצעות משרד האוצר.
לאור החקיקה שבצעה הממשלה עבר שוק הביטוח הפנסיוני שינויים מהותיים בשני העשורים האחרונים:

• הממשלה יוצאת בצורה הדרגתית מתמיכה כספית בשוק הפנסיה. זאת ע"י הקטנת הנפקת
  אג"ח מיועד לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח וע"י העברת עובדים חדשים במגזר הממשלתי
  והמוניציפלי מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.
• ניהול קרנות הפנסיה הותיקות שהינן בגרעון אקטוארי ע"י מינוי מנהלים מיוחדים
  והבטחה לכיסוי הגרעון. (במקביל להקטנת זכויות המבוטחים).
  אחת ההשלכות של פעולה זו הינה הוצאת ההסתדרות מניהול קרנות פנסיה.
• כתוצאה מכך רוב החסכונות הפנסיוניים מושקעים היום בבורסה לניירות ערך .
  מחד, הדבר מאפשר תשואה גבוהה על החסכון, ומאידך רמת הסיכון עלתה.
• רוב קרנות הפנסיה ההסתדרותיות החדשות נרכשו ע"י חברות הביטוח.
  אם עד לפני הרכישה הייתה תחרות בין קרנות הפנסיה שרובן נוהלו ע"י ההסתדרות ובין פוליסות
  הביטוח של חברות הביטוח, הרי לאחר הרכישה קשה לצפות לתחרות סבירה בין האפיקים השונים.
• הפיכת קרנות הפנסיה החדשות מקרנות של "זכויות" לקרנות של "תשואה"
  מעמיק את הקשר בין השוק הפנסיוני לשוק ההון.
  במצב החדש המבוטח צריך לקבוע את רמת הסיכון ומסלולי ההשקעה בתוכניות הפנסיוניות.
  ואם המבוטח לא יעשה זאת, יעשו זאת עבורו הגופים העסקיים המשווקים את מוצרי הביטוח והפנסיה.
• הרפורמה בשוק ההון שבוצעה בהמלצת ועדת בכר נותנת בידי הבנקים את היכולת
  לייעץ ולשווק מוצרי ביטוח ופנסיה.
  כניסת הבנקים לתחום השיווק הפנסיוני יוצר מאזן כוחות חדש מול סוכני הביטוח וחברות הביטוח.
  יש לציין שעד כה (תחילת שנת 2019) פעילות הבנקים בתחום זה אינה משמעותית.
• רפורמת בכר העלתה את עוצמתם של בתי השקעות פרטיים שרכשו חלק מקופות הגמל הבנקאיות
  (בנוסף לקרנות הנאמנות).
• בנובמבר 2007 נחתם הסכם בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית החדשה
  להנהגת פנסיה מקיפה חובה לכלל העובדים בישראל.
  להסכם זה הוצא לו צו הרחבה ע"י שר התמ"ת, שתחולתו מיום 1.1.2008.
• בינואר 2008 התקבל חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון 3)
  אשר מקטין את אפשרות משיכת הכספים מקופות הגמל כסכום הוני חד פעמי.
• בפברואר 2008 הותקנו תקנות הניוד הפנסיוני המקלות על המבוטח להעביר את הכספים בין קופות הגמל
  קרנות הפנסיה והפוליסות, ולבחור במסלול העדיף עבורו.
• החל מנובמבר 2016 משרד האוצר בוחר ב"קרנות פנסיה ברירת מחדל" בהן דמי הניהול נמוכים משמעותית
  לעומת דמי הניהול המקסימליים המותרים לפי תקנוני קרנות הפנסיה.
  

התוצאה של מהלכים אלו הינה:

• כיסוי גרעונות העבר של קרנות הפנסיה הותיקות ע"י הזרמת כספים ממשלתית.
• הקטנת התמיכה הכספית הממשלתית בשוק ביטוח פנסיוני.
• הוצאת ההסתדרות מניהול קרנות הפנסיה.
• הבנקים נכנסים לתחום שיווק תוכניות פנסיוניות, דבר שעד כה היה עיסוקם הבעדי של סוכני הביטוח.
• השתלטות חברות הביטוח על שוק הביטוח הפנסיוני.
  הן קרנות הפנסיה הגדולות והן פוליסות הביטוח וחלק מקופות הגמל הינן בשליטת חברות הביטוח.
  עובדה זו מונעת תחרות ופוגעת במבוטח.
• התחזקות בתי ההשקעות הפרטיים המנהלים היום קופות גמל שהיו שייכים לבנקים.
• רוב כספי החסכון בקרנות הפנסיה, פוליסות הביטוח וקופות הגמל מושקעים בשוק ההון.
  מהלך זה הביא לחיזוק שוק ההון ככלל, אבל העלה את רמת הסיכון של כספי הפנסיה
  במקביל לסיכוי לתשואה גבוהה יותר.
• הגדלת אפשרות הבחירה של המבוטח בין תוכניות הפנסיה השונות (קרן פנסיה/ פוליסת ביטוח/ קופת גמל)
  ויכולת לניוד כספים שכבר הופרשו בעבר.
• החל מינואר 2008 יש חובת הפרשה לפנסיה לכל עובד בישראל.