קרן פנסיה כללית חדשה

קרנות הפנסיה  הכלליות החדשות החלו את פעילותן לאחר שנת 1995, כאשר כבר לא הייתה
אפשרות להצטרף כעמית חדש בקרנות הפנסיה הותיקות.
להלן מספר מאפיינים של קרן פנסיה כללית חדשה.

כיסויים בקרן פנסיה כללית
בקרן פנסיה כללית קיימים שני סוגי כיסויים:

• פנסיית יסוד.
  הכספים המופרשים מיועדים לחסכון בלבד (ללא ביטוח חיים וללא ביטוח נכות).
  בתקופת הפנסיה תשולם קצבה חודשית לפנסיונר, ולאלמנתו לאחר מותו.
• פנסיה רגילה.
  הכספים המופרשים לפנסיה הרגילה מיועדים לשלוש מטרות:
  א. חסכון לגיל פרישה לפנסיה. בתקופת הפנסיה תשולם קצבה חודשית לפנסיונר.
  ב. ביטוח חיים למקרה מוות של העמית או הפנסיונר.
  ג. ביטוח נכות לעמית (מקביל לביטוח אובדן כושר עבודה בפוליסות ביטוח).

קרן תשואה
קרן פנסיה כללית חדשה הינה קרן תשואה, לעומת קרן הפנסיה הותיקה שהינה קרן זכויות.
בעוד שבקרן הפנסיה הותיקה המבוטח היה זכאי לשיעור קצבה לכל שנת ותק, (בדר"כ בשיעור של 2%)
הרי בקרן כללית חדשה זכויות המבוטח הינן פונקציה של התשואה המושגת על החסכון,
בדומה לפוליסות הביטוח החדשות, לקופות הגמל או לכל תוכנית חסכון בבנק.
בדרך זו קל יותר ליצור איזון אקטוארי הן ברמת החוסך הבודד והן לקרן הפנסיה כולה.
בקרן החדשה אין סיבסוד הדדי בין המבוטחים. ההפרשות של כל מבוטח מצטברות בחשבונו האישי.

תקנות הניתנות לשינוי
זכויות וחובות המבוטח מוגדרות בתקנות של קרן הפנסיה.
התקנות ניתנות לשינוי באופן חד צדדי ע"י הנהלת קרן הפנסיה באישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון
במשרד האוצר, כאשר למבוטח אין זכות עירעור.
זאת לעומת פוליסת ביטוח שהינה חוזה בין חברת הביטוח למבוטח ואינה ניתנת לשינוי באופן חד צדדי.
ההסטוריה מלמדת שתקנוני הפנסיה משתנים מעת לעת, כאשר הזכויות של המבוטח נקבעות בהתאם
לתקנון התקף ביום זכותו לקבל קצבה מהקרן ולא התקנון שהיה תקף ביום ההצטרפות לקרן הפנסיה.

תשואה על השקעות
קרן פנסיה כללית משקיעה את כספיה בשוק ההון.
על פי הוראות משרד האוצר, קיימת הנחה שהתשואה השנתית ברוטו (לפני ניכוי דמי ניהול) בממוצע
לאורך שנים תהיה 4.0% צמוד למדד.

דמי ניהול
בתקופת ההפרשה לקרן הפנסיה, הקרן רשאית לגבות דמי ניהול כלהלן:
   מתוך התשלומים השוטפים לקרן - עד 4%
   מסך החסכון בקרן- עד 1.05%
בפועל, דמי הניהול שנגבים הינם פונקציה של התחרות בין קרנות הפנסיה ומו"מ בין המבוטח והקרן.

הפרשות לקרן פנסיה כללית חדשה
לקרן כללית ניתן להפריש בשתי צורות:

• הפקדה חד פעמית.
  הרעיון הינו להפוך סכום כסף שנצבר (למשל חסכון בבנק) לקצבה חודשית בתקופת הפנסיה.
  ההפקדה הינה לפנסיית יסוד.
• הפרשה חודשית שוטפת.
  הפרשה רגילה לקרן כללית של תגמולים ופיצויים.
  אין הגבלה על גובה ההפרשה החודשית.
  ההפרשה יכולה להיות לפנסיית יסוד, ואז הכספים מיועדים לחסכון בלבד.
  ההפרשה יכולה להיות לפנסיה רגילה, ואז הכספים מיועדים לחסכון, לביטוח חיים ולביטוח נכות.

קצבת מינימום
אם הקצבה שהמבוטח זכאי לה נמוכה מ-5% מהשכר הממוצע במשק,
לא תשולם קצבה אלא סכום הוני שיחושב לפי ערך פדיון.

משיכת כספים הונית
בקרן פנסיה כללית חדשה ניתן למשוך חלק מהכספים שנצברו כסכום הוני, ואת היתרה לקבל כקצבה.

העברת כספים בין קרנות פנסיה חדשות כלליות
עמית בקרן כללית יכול להעביר את הכספים שנצברו לזכותו לקרן פנסיה כללית אחרת,
וזאת ללא פגיעה בזכויות שצבר.
כדאי לעשות זאת אם זכויות המבוטח בקרן פנסיה אחת גבוהות מהזכויות בקרן אחרת, או אם השרות
הניתן ע"י הקרן אינו מספק את העמית.
אפשרות זו הינה חלק מתהליך של יצירת תחרות בשוק הפנסיוני שמוביל משרד האוצר.

גורמים הקובעים את זכויות המבוטח
בקרן פנסיה כללית חדשה קיימים שבעה גורמים חשובים שקובעים את זכויות המבוטח.

• מספר שנות ההפרשה.
  ככל שמפרישים לקרן הפנסיה יותר שנים, כך יצטברו סכומי כסף גדולים יותר.
• דמי גמולים.
  אלו הכספים שמופרשים לקרן הפנסיה הכללית.
  ככל שהשכר המבוטח גבוה יותר ואחוזי ההפרשה ממנו גבוהים יותר, יצטברו בקרן סכומי כסף
  גדולים יותר שיגדילו את זכויות המבוטח.
• תשואה.
  ההנחה היא שלאורך זמן התשואה בקרן הינה כ-4% ריאלי שנתי ברוטו,
  לפני ניכוי דמי ניהול.
  בפועל התשואה תהיה פונק' של ניהול ההשקעות של כל קרן פנסיה.
  ככל שהתשואה תהיה גבוהה יותר, יצטברו יותר כספים לזכות המבוטח.
  יחד עם זאת יש לבדוק גם את רמת הסיכון של ההשקעות. בדר"כ תשואה גבוהה מלווה גם
  ברמת סיכון גבוהה.
  כל מבוטח צריך לבחור לו את רמת הסיכון המתאימה לו.
• דמי ניהול.
  אלו כספים המנוכים מחשבונו של המבוטח ומיועדים לעלויות ניהול של הקרן ולרווחי הקרן.
  דמי ניהול גבוהים מקטינים את התשואה נטו.
• עלויות ביטוח
  מתוך דמי הגמולים המופרשים לקרן הפנסיה מנוכים עלויות לכיסוי ביטוח חיים וביטוח נכות.
  עלויות ביטוח קטנות מגדילות את התשואה למבוטח.
• סכום צבור.
  הינו הסכום שנצבר לזכות המבוטח מתוך דמי הגמולים שהופרשו, בניכוי עלויות דמי ניהול וביטוח
  ובתוספת התשואה.
• מקדם המרה.
  הינו סכום שנקבע כפונק' של שנת לידה של העמית או השאיר, מינו וגילו בעת קבלת הקצבה
  מקרן הפנסיה.
  גובה קצבת הפנסיה החודשית הינו החלוקה של הסכום הצבור במקדם ההמרה.

הבדל בין קרן פנסיה מקיפה וקרן פנסיה כללית
קיימים מספר הבדלים חשובים בין שני סוגי קרנות הפנסיה:

• קרן פנסיה מקיפה זכאית להשקיע 30% מהכספים באגרות חוב מיועדות שהממשלה מנפיקה.
  התשואה השנתית הריאלית על איגרות חוב אלו הינה 4.8% .
  להשקעה באג"ח אלו שני יתרונות:
  א. ההנחה היא שזו תשואה גבוהה מאשר תשואה בשוק ההון.
  ב. זו תשואה קבועה ומובטחת מראש ולכן אין בה סיכון.
  מאחר שאג"ח אלו עולים כסף למדינה, קיימת מגבלה לגבי גובה ההפרשה לקרן מקיפה.
  נכון ל- 2018 התקרה החודשית להפרשות עובד ומעביד, הינה 4,061 ₪ (20.5% * 2 *9,906).
  לעומת זאת, קרן פנסיה כללית משקיעה את כל כספיה בשוק ההון
  ולכן גם אין כל מגבלה לגבי גובה ההפרשה.
• קרן פנסיה כללית מאפשרת לבחור במסלול חסכון בלבד, ללא כיסויים ביטוחיים (פטירה ונכות) -
  זהו מסלול פנסיית יסוד.
  במסלול זה אין ניכוי של עלויות ביטוח מתוך הכספים שהמבוטח מפריש.
• קרן פנסיה כללית מאפשרת להפקיד סכום חד פעמי ולקבלו בגיל הפנסיה כקצבה חודשית.

למי מיועדת קרן פנסיה כללית ?
קרן פנסיה כללית מיועדת ל:

• מבוטח ששכרו החודשי גבוה מפעמיים השכר הממוצע במשק (נכון ל- 2018 שכר של 19,812 ₪).
  את השכר עד התקרה הנ"ל יבטח בקרן מקיפה,
  ואת חלק השכר מעל התקרה יבטח בקרן כללית.
• מבוטח שמעוניין רק בחסכון ולא בביטוח (חיים או נכות).
• אדם שיש לו סכום חד פעמי ומעוניין להמירו לקצבה חודשית לכל ימי חייו.