קרן פנסיה ותיקה שבהסדר

קרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר הינן קרנות פנסיה שהיו בגרעון אקטוארי על פי בדיקה שבוצעה ע"י משרד
האוצר. בתאריך 29/5/2003 אישרה הכנסת את הסדר קרנות פנסיה ותיקות.
ובהתאם בוצע שינוי ב-חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א 1981, והוכנס בו פרק מיוחד
פרק ז'1: קרנות פנסיה ותיקות - מינוי מנהל מיוחד, תוכניות הבראה וסיוע ממשלתי.
על פי החוק מונה לקרנות פנסיה ותיקות שבגרעון מנהל מיוחד שתפקידו להפעיל את הקרנות
בהתאם לחוק ולבצע תוכנית הבראה.
לאחר מינוי המנהל המיוחד אין לקרנות אלו קשר להסתדרות אשר ניהלה את רוב הקרנות בעבר.
לקרנות אלו לא ניתן להצטרף כעמית חדש החל מ-31 מרץ 1995.

הפרשות לקרן פנסיה ותיקה שבהסדר
כחלק מתוכנית ההבראה הוקטנו זכויות המבוטחים והוגדלו ההפרשות לקרן פנסיה ותיקה שבהסדר.
עד שנת 2003 הופרשו לפנסיה מקיפה 17.5% מהשכר המבוטח .
בהתאם להסדר עלתה ההפרשה ל-20.5% מהשכר המבוטח, בפריסה על פני 4 שנים, כלהלן:

אחוז הפרשה לפי שנים

	מ-1994	שנת	שנת	שנת	מ-2007
	עד 12/03	2004	2005	2006	ואילך
פיצויים	6%	6%	6%	6%	6%
תגמולי מעביד	6%	6.33%	6.67%	7%	7.5%
תגמולי עובד	5.5%	5.83%	6.16%	6.5%	7%
סה"כ	17.5%	18.16%	18.83%	19.5%	20.5%

את יתרת הפיצויים של 2.33% (8.33% - 6%) נהוג להפריש לקופ"ג לא משלמת לקצבה או לתת לעובד
כמענק חד פעמי עם הפרישה מעבודה.

דמי ניהול
במקביל הונהגו דמי ניהול מכל תשלום שקרן פנסיה ותיקה שבהסדר משלמת.
החל מ-2007 דמי הניהול הינם 1.75% מכל קצבה או תשלום חד פעמי.

תשואה על השקעות
התשואה שקרן הפנסיה צוברת על השקעותיה הינה אחד המרכיבים החשובים בקביעת זכויות המבוטח.
תשואה גבוהה תניב קצבאות גבוהות יותר למבוטחים.
למרבה הצער החליט משרד האוצר להקטין את התשואה על ההשקעות.
עד לתחילתו של הסדר קרנות הפנסיה הותיקות, הנפיק משרד האוצר אג"ח מיועד בריבית 5.57% לשנה
עבור 93% מהנכסים של הקרן. (7% הושקעו בשוק ההון).
בהסדר נקבע תמהיל השקעות חדש כלהלן:

• עבור 30% מהנכסים - אגח מיועד בריבית של 4.8% .
• עבור 50% מהנכסים- אגח מדינה בריבית שוק
• עבור 13% מהנכסים- הלואות ופקדונות במדורגים A לפחות, או אגח מדינה.
• ויתרת ה-7% יושקעו בשוק ההון.

המעבר לתמהיל ההשקעות החדש יתבצע לאורך שנים, בקצב בו מגיעות האג"ח הקיימות לפדיון.

פנסיה מקיפה ופנסיית יסוד
רוב המבוטחים היום בקרנות הפנסיה נימצאים בתוכנית "פנסיה מקיפה".
בפנסיה מקיפה המבוטח זכאי ל:

• קצבת זקנה בגיל פרישה לפנסיה
• קצבת נכות (אובדן כושר עבודה).
• קצבת שארים בפטירת המבוטח לפני שיצא לפנסיה או אחרי יציאה לפנסיה.

לעומת זאת בפנסית יסוד המבוטח זכאי רק ל:

• קצבת זקנה בגיל פרישה לפנסיה
• קצבת שארים בפטירת המבוטח אחרי יציאה לפנסיה.

פנסיית יסוד הייתה נהוגה בתחילת פעולתן של קרנות הפנסיה.
עם השנים הובהר הצורך גם בביטוח חיים וגם בביטוח נכות והונהגה הפנסיה המקיפה.
במקביל היה צורך להגדיל את ההפרשות כדי לממן ביטוחים נוספים אלו.
ההפרשות הוגדלו בהדרגה עד ל-17.5% (עובד + מעביד), ומ-2007 - 20.5%.
חלק גדול של המבוטחים שהיו בפנסיית יסוד עברו לפנסיה מקיפה.

גורמים הקובעים את זכויות המבוטח
בקרן פנסיה ותיקה שבהסדר קיימים חמישה גורמים חשובים שקובעים את זכויות המבוטח.

1. תקופת ביטוח
   ככל שהעמית הפריש לקרן הפנסיה יותר שנים כך יגדלו זכויותיו.
   
   
2. שיעור קצבה לכל שנת ביטוח
   מי שהצטרף לקרן הפנסיה מאפריל 1984 עד דצמבר 1994, זכאי ל-2% קצבה לכל שנת ותק.
   מי שהצטרף בתקופת הבניים ינואר עד מרץ 1995- זכאי ל-1.6% קצבה לכל שנת ותק.
   מי שהצטרף בתאריכים מוקדמים יותר אחוז הקצבה הינו פונקציה של תאריך ההצטרפות ותקופת הביטוח.
   למשל, אדם שהצטרף בינואר 1981 ויש לו 25 שנות ותק עד היציאה לפנסיה זכאי ל- 2.28% לכל שנת ותק.
   שיעור קצבה מקסימלי לכל שנות הביטוח הינו 70%.
   
   
3. שכר מבוטח השכר שלגביו הופרשו תגמולים ופיצויים לקרן הפנסיה.
   בדרך כלל השכר המבוטח נמוך משכר הברוטו מאחר שלא כל רכיבי השכר מבוטחים לפנסיה.
   הרכיבים המבוטחים לפנסיה נקבעים בהסכמים קיבוציים או בהסכם שבין העובד והמעביד.
   ברור שככל שהשכר המבוטח גבוה יותר, כך זכויות המבוטח בקרן הפנסיה גבוהות יותר.
   
   
4. שכר קובע
   הינו השכר שקרן פנסיה ותיקה שבהסדר מחשבת, כפונקציה של השכר המבוטח.
   קיימות שתי צורות חישוב של השכר הקובע כלהלן:
   
   • שיטת ממוצע יחסים
     או כפי שנקראת שיטת הממוצעים או השכר היחסי.
     שיטה זו מתיחסת לקרנות הפנסיה מקפת וקגמ.
     השכר הקובע נקבע כלהלן:
     
     1. לגבי כל חודש (מההצטרפות לקרן הפנסיה) מחשבים את היחס שבין השכר המבוטח החודשי
        של העמית, ובין השכר הממוצע במשק שהיה באותו חודש.
     2. מחשבים את הממוצע של התוצאות בסעיף א' (ממוצע יחסי השכר).
     3. את "ממוצע יחסי השכר" (מהסעיף הקודם) כופלים בשכר הממוצע במשק ב-12 החודשים
        האחרונים שלפני הזכאות לקצבה.
     אם שכרו המבוטח של העובד היה גדול ב-50% מהשכר הממוצע במשק, בממוצע לאורך שנות ההפרשה
     לקרן הפנסיה, אזי ממוצע יחסי השכר הינו 1.5.
     בהנחה שבתאריך שהעובד פורש לפנסיה השכר הממוצע במשק יהיה 10,000 ₪
     אזי השכר הקובע יהיה 15,000 ₪.
     
   • שיטת שלוש השנים האחרונות
     שיטה זו מתיחסת לקרן הפנסיה מבטחים (וקרנות נוספות).
     לפני ביצוע הסדר קרנות הפנסיה הותיקות ב-10/2003, השכר הקובע היה ממוצע השכר המבוטח
     ב-3 שנות עבודה אחרונות שלפני הזכאות לקצבה.
     חישוב זה היטיב מאוד עם רוב המבוטחים מאחר שבדר"כ בגיל מבוגר השכר גבוה (ריאלית) מהשכר
     בגיל צעיר. כך נוצר נתק בין ההפרשות בפועל ברוב שנות החברות בקרן ובין הקצבה לה זכאי העובד.
     עם כניסת הסדר קרנות הפנסיה לתוקף ב-10/2003, שונה חישוב השכר הקובע
     והוא ממוצע משוקלל של שתי השיטות הנ"ל על פי שנות החברות בקרן עד 10/2003 ואחרי 10/2003.
     להלן דוגמה למבוטח בקרן פנסיה ותיקה מבטחים:
     

     שכר קובע בשיטת שלוש השנים האחרונות	7,000
     שנות ביטוח עד 10/2003	25
     שכר קובע בשיטת ממוצע יחסים	5,000
     שנות ביטוח אחרי 10/2003	10
     שכר קובע משוכלל	6,429	=35/(10*5,000 + 25*7,000)

     
     
5. תקרת עליה ריאלית של השכר הקובע
   לשכר הקובע קיימת תקרת עליה ריאלית יחסית לחודש 10/2003.
   
   • שיטת ממוצע יחסים.
     כאמור, בשיטה זו השכר הקובע הינו פונקציה של השכר הממוצע במשק בשנת העבודה האחרונה
     לפני הפרישה.
     אבל אם השכר הממוצע במשק בשנת העבודה האחרונה יעלה ביותר מ-2% ריאלית שנתית, מול השכר
     הממוצע במשק שהיה ב-10/2003 אזי במקום השכר הממוצע במשק בשנת העבודה האחרונה
     יקחו את חישוב השכר הממוצע במשק ב-10/2003 כפול 2% ריאלי לכל שנה עד שנת העבודה האחרונה.
   • שיטת שלוש השנים האחרונות.
     גם בשיטה זו קיימת תקרה שהינה השכר הקובע ב-3 שנים שלפני 10/2003
     כפול 2% ריאלי לכל שנה עד שנת העבודה האחרונה.

מענק שנים עודפות
עמית בקרן פנסיה ותיקה שבהסדר שצבר מעל 35 שנות ביטוח, לא יקבל קצבה מעל 70% אלא מענק בגין שנים שמעל 35 .
גובה המענק הינו השכר הקובע כפול 6.25% לכל חודש עודף.
סכום זה הינו נמוך ביחס להפרשה שבוצעה בחודשים אלו, אפילו ניקח בחשבון את עלויות ביטוח חיים ונכות.
שהרי בכל חודש (החל מ-2007) מפריש המבוטח והמעסיק 20.5% מהשכר המבוטח.
בקבלת מענק של 6.25% בלבד הוא מפסיד כ- 60% מהכספים שהופרשו.
לכן, מבוטח שמגיע ל-35 שנות ביטוח צריך לבדוק את כדאיות המשך ההפרשה לקרן הפנסיה הותיקה
שבהסדר מול הקפאת זכויות והפרשה לקופ"ג אחרת.

משיכת כספים הונית במקום קצבה חודשית
מקרן פנסיה ותיקה שבהסדר עדיף לקבל קצבה חודשית ולא למשוך את הכספים שנצברו כסכום הוני.
השוואה בין היוון כל הקצבאות בפנסיה ובין ערך הפדיון מראה שברוב המצבים ערך הפדיון יהיה נמוך יותר.
למשל, עמית עם ותק של 20 שנה שהגיע לגיל הפנסיה, אם ימשוך את הכסף כסכום הוני יקבל רק 75%
מהשווי המהוון של קצבאות הפנסיה.
עמית עם ותק של 35 שנה יקבל רק 90% משווי המהוון של קצבאות הפנסיה.
מעבר לכך קיים גם נושא המיסוי (מס על פיצויים, מס על הפרשות לקצבה לאחר 1/2000 שנמשכו כסכום הוני)
שיקטין את סכום הנטו שהמבוטח יקבל.
בנוסף לכך, משיכת כספים הונית מבטלת את הזכות לקבל קצבה מהקרן.
כלומר, לא ניתן לחלק את הכסף כאשר חלקו ימשך כהוני וחלקו כקצבה. הוראה זו פוגעת בעיקר בעמית שפוטר
מעבודתו ורוצה למשוך את הפיצויים אבל להשאיר את התגמולים ומהם לקבל קצבה.
מצד שני יש בהסדר זה יתרון- כל הכספים שהופרשו לקרן ימשכו כקצבה בגיל הפרישה ולא ינוצלו למטרות
אחרות שאנין פנסיוניות.

קצבת מינימום
אם הקצבה שהמבוטח זכאי לה נמוכה מ-5% מהשכר הממוצע במשק, לא תשולם קצבה אלא סכום הוני
שיחושב לפי ערך פדיון.

רציפות זכויות
בין קרנות פנסיה ותיקות שבהסדר, ובנן לפנסיה תקציבית קיים הסדר רציפות זכויות.
מבוטח שיש לו זכויות בקרנות פנסיה או בפנסיה תקציבית יקבל קצבה אחת מהקופה האחרונה אליה הפריש.
הקצבה שיקבל תהיה סך הקצבאות להן הוא זכאי מכל קרן פנסיה ותיקה שבהסדר/ פנסיה תקציבית בנפרד
על פי תקנונה, אבל לא יקבל יותר מ-70% קצבה.