Optimazia - ייעוץ פנסיוני דיגיטלי
מחשבון פנסיה ביטוח וגמל



קופת ברירת מחדל שנבחרה בהליך תחרותי ע"י מעסיק

צפי לתשואה בקרנות פנסיה מקיפות חדשות

לפי שיטת סימולציה
מידע על המחשבון


  1. מטרת המחשבון
    1. המחשבון מיועד לחשב תשואה פיננסית, תשואה אקטוארית ומדד שארפ עבור קרנות פנסיה מקיפות חדשות.
      זאת כחלק מהתהליך שמבצע המעסיק או ארגון עובדים לבחירת קרן פנסיה מקיפה
      כ"קופת ברירת מחדל" באמצעות הליך תחרותי.
    2. קרן הפנסיה הנבחרת רלוונטית רק לעובד שאין לו חסכון פנסיוני או שיש לו קרן פנסיה מקיפה חדשה.
      עובד שיש לו כבר פוליסות ביטוח או קרנות פנסיה ותיקות צריך לבדוק כל אחת מהן מול קרן הפנסיה שנבחרה ע"י
      המעסיק או ע"י משרד האוצר, ובדיקה זו הינה נפרדת מהבדיקה שמחשבון זה מבצע.

  2. בחירת קופת ברירת מחדל לפי שיטת סימולציה
    המחשבון מתוכנת על בסיס חוזר של רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון שבמשרד האוצר 2021-9-11 מתאריך 4.8.2021.
    החוזר מסביר את דרך בחירת קרן פנסיה כקופת ברירת מחדל ע"י המעסיק בהליך תחרותי.
    יחד עם זאת, בחירת קופת ברירת מחדל לפי שיטת סימולציה חורגת מההליך המוסבר בחוזר הנ"ל
    ולכן שיטה זו לא מאושרת עדיין ע"י משרד האוצר ולא ניתן להשתמש בה.

  3. קבלת הצעות לדמי ניהול
    המעסיק או ארגון העובדים צריך לפנות לכל קרנות הפנסיה המקיפות החדשות ולקבל הצעות
    לדמי ניהול מהפקדות ומיתרה צבורה לתקופה שלפני פרישה לפנסיה
    ודמי ניהול מיתרה צבורה בתקופת הפנסיה.

  4. תהליך הפעלת המחשבונים בבחירת קופת ברירת מחדל לפי שיטת סימולציה
    1. מחשבון זה הינו השלב הראשון בבחירת קופת ברירת מחדל לפי שיטת סימולציה.
      המחשבון מחשב עבור כל קרן פנסיה:
         מקדם להכפלת תשואה פיננסית בקרן פנסיה
         תשואה אקטוארית שנתית ממוצעת
         מדד שארפ
      המבוססים על תשואות העבר של קרנות הפנסיה.
    2. בשלב שני יש להפעיל את המחשבונים של כל קרן פנסיה (מבטחים, מקפת, וכו'..)
      עם הנתונים הספציפיים לכל קרן: מקדם להכפלת תשואה, תשואה אקטוארית ודמי ניהול.
      ניתן להריץ את המחשבונים עם כמה סכומי חסכון (צבירה) שונים בתאריך ביצוע ההליך התחרותי
      כדי לבדוק האם יש לבחור קרנות פנסיה שונות לעובדים עם סכומי צבירה שונים.
    3. בשלב האחרון יופעל המחשבון "דרוג קרנות פנסיה".
      לתוך מחשבון זה יש להקליד את עמודת ה"ערך כספי" של כל קרן פנסיה המופיע בתוצאות המחשבון
      של כל קרן פנסיה, שהופעל בשלב הקודם,
      וכן את מדד שארפ שחושב בשלב הראשון.
      המחשבון מדרג את קרנות הפנסיה בהתאם למשקולות, בכל סכום צבירה התחלתי.
    4. אם מבצעים מספר הליכים תחרותיים נפרדים, עבור עובדים עם חסכון נמוך, חסכון בינוני וחסכון גבוה
      אזי עבור כל הליך תחרותי יש להפעיל שוב את המחשבונים כאמור בסעיפים 1 -3 לעיל.

  5. מקור הנתונים
    מחשבון זה מבוסס על ביצועי העבר של קרנות הפנסיה המקיפות כפי שהם מופיעים באתר "פנסיה נט" של משרד האוצר.
    התשואה האקטוארית הינה מתוך הדוחות הכספיים של קרנות הפנסיה.

  6. הקשר בין תשואות בעבר לתשואות בעתיד
    קיימות שתי גישות המתיחסות לקשר שבין ביצועי הקרן בעבר ובין הביצועים שלה בעתיד.
    גישה אחת טוענת שאין קשר בין ביצועי העבר והעתיד.
    לכן גולש שמחזיק בדיעה זו לא ישתמש במחשבון זה.
    גישה שניה טוענת שניתן ללמוד מנתוני העבר לגבי הביצועים העתידיים של הקרן.
    מחשבון זה מבוסס על הנחה זו.
    ברור שכאשר אנו עוסקים בצפי של תשואות עתידיות אין כל ודאות שהציפיות אכן יתממשו.
    אבל אנו גורסים שעדיף לבצע צפי, גם כאשר יתברר בדיעבד שהצפי אינו מדוייק, מאשר להתעלם לחלוטין
    מנתוני העבר ולהניח שכל הקרנות ישיגו בעתיד תשואות זהות.

  7. מקדם להכפלת תשואה בקרן פנסיה
    החסכון בקרן פנסיה מקיפה מושקע כלהלן:
    חלקו באגרות חוב מיועדות שמנפיק משרד האוצר בתשואה ריאלית שנתית של 4.86%
    וחלקו בשוק ההון עם צפי לתשואה ריאלית שנתית של 4%.
    תשואה פיננסית ממוצעת, לפי הנחות אלו ולפי השקעה של 30% באג"ח מיועד ו-70% בשוק ההון, הינה 4.26%.
    זהו צפי לתשואה ממוצעת של כל קרנות הפנסיה המקיפות.
    אבל כדי להבדיל בין קרנות הפנסיה, על סמך הביצועים בעבר, נשתמש ב"מקדם להכפלת תשואה בקרן פנסיה".
    המקדם הינו ערך המבטא את הביצוע של כל קרן פנסיה ספציפית ביחס לממוצע 4.26% הנ"ל.
    כך שהמקדם גם מבטא את הביצוע היחסי של כל קרן פנסיה ספציפית ביחס לקרנות אחרות - וזהו דירוג קרנות הפנסיה.
    המקדם של כל קרן פנסיה ספציפי יוקלד כנתון כאשר יופעל המחשבון של כל קרן פנסיה בנפרד.
    להלן דוגמה להבהרת הנושא.
    נניח שתוצאות המחשבון מציגות את המקדמים להכפלת תשואה הבאים:
    מנורה מבטחים 1.11
    כלל 1.03
    מגדל מקפת 0.90
    הגולש יקליד בכל מחשבון של קרן פנסיה את המקדם המתיחס לקרן הספציפית
    ואז מחשבון קרן הפנסיה מכפיל את התשואה הממוצעת 4.26% במקדם הספציפי לכל קרן פנסיה, כלהלן:
    במחשבון של מנורה מבטחים התשואה המחושבת תהיה 4.26% * 1.11 = 4.73%
    במחשבון של כלל התשואה המחושבת תהיה 4.26% * 1.03 = 4.39%
    במחשבון של מגדל מקפת התשואה המחושבת תהיה 4.26% * 0.90 = 3.83%
    בדוגמה זו הפרש התשואה בין הקרן הטובה לגרועה הינו 0.9% בשנה.
    הפרש כזה לאורך כל שנות העבודה עד הפרישה לפנסיה יוצר הבדל גדול בין קרנות הפנסיה.

  8. תשואת איזון אקטוארי
    באתר פנסיה נט של משרד האוצר קיים נתון נוסף בשם "איזון אקטוארי".
    איזון אקטוארי הינה התשואה שהשיגה קרן הפנסיה בשל ניהול סיכוני מוות ונכות של מבוטחים
    וכן ניהול סיכוני תוחלת החיים של הפנסיונרים.
    זהו איזון אקטוארי בגין הגורם הדמוגרפי.
    קרן הפנסיה גובה מכספי הגמולים שהעמית מפריש סכום כסף עבור עלויות ביטוח חיים וביטוח נכות.
    אם הסכום שנגבה עבור עלויות הביטוח גדול מתביעות הביטוח בפועל, נוצר עודף אקטוארי אשר מוחזר
    לעמית ע"י הגדלת החסכון ולמקבל הקצבה ע"י הגדלת הקצבה. זהו הנתון הנקרא "איזון אקטוארי".
    אם הסכום שנגבה עבור עלויות הביטוח קטן מתביעות הביטוח בפועל, נוצר גרעון אקטוארי אשר מנוכה
    מהחסכון של העמית ומהקצבה של מקבל הקצבה.
    מהלך זה של איזון אקטוארי בגין גורם הדמוגרפיה קיים בקרן הפנסיה מאחר שסיכוני הביטוח משולמים ע"י
    עמיתי הקרן. בפוליסת ביטוח תהליך זה לא קיים כי הסיכון הינו של חב' הביטוח.
    תוצאות המחשבון מציגות את הממוצע של 5 שנים אחרונות של תשואת האיזון האקטוארי.
    הנאמר בסעיף 5 לעיל "הקשר בין תשואות בעבר לתשואות בעתיד" נכון גם לגבי תשואת האיזון האקטוארי.
    לכן גולש שחושב שאין קשר בין תשואות העבר לתשואות עתידיות, לא ישתמש בנתוני מחשבון זה.
    גולש שחושב שיש קשר בין התשואות, יקליד את תשואת קרן הפנסיה הרשומה בתוצאות מחשבון זה
    במחשבוון של כל קרן פנסיה ספציפית שיפעיל.

  9. איזון אקטוארי הנובע מתשואות ושיעורי ריבית היוון
    איזון אקטוארי נוסף המבוצע בקרנות הפנסיה נובע מהבדלים בתשואות עתידיות.
    אחד הגורמים המשפיעים על גובה הקצבה שמקבל המבוטח או שאריו הינה התשואה הצפויה על ההשקעות
    שקרן הפנסיה תשיג לאורך השנים.
    קרן הפנסיה מניחה תשואה שנתית עתידית של 4% על השקעותיה בשוק ההון.
    בפועל, התשואה שונה בכל שנה. פעם גבוהה יותר ופעם נמוכה יותר.
    ההפרשים בין הנחת התשואה ובין התשואה השנתית בפועל גורמים לעודף או גרעון אקטוארי שנתי אשר מועבר
    ל"עתודה למקבלי קצבה".
    בקרן הפנסיה קיימת "עתודה למקבלי קצבה" בסכום של עד 1% (שלילי או חיובי) מהתחייבויות הקרן למקבלי הקצבה.
    מטרת העתודה הינה להפחית את התנודתיות בשינויים בקצבה, שהרי כאשר יש חריגה מה- 1% מבוצע איזון אקטוארי
    ע"י הגדלת או הקטנת הקצבאות.
    איזון אקטוארי בגין תשואות ושיעורי ריבית היוון, לא רשום באתר פנסיה נט של משרד האוצר ואינו מופיע במחשבון זה.
    ההתיחסות להפרשים בין הנחת התשואה של 4% ובין התשואה שתהיה בפועל באה לידי ביטוי במחשבון של
    כל קרן פנסיה. אם הגולש סבור שהתשואה בשוק ההון תהיה נמוכה מ-4% אזי הקצבה מוקטנת. ואם הגולש
    מעריך שהתשואה בשוק ההון תהיה גבוהה מ- 4% אזי הקצבה מוגדלת.




  1. מסמכים דרושים
  2. ייפוי כוח
  3. ייעוץ דיגיטלי
  4. ייעוץ פרונטלי