הגדרת צרכים פנסיוניים

מאזן הכנסות, הוצאות ונכסים
הגדרת הצרכים של הביטוח הפנסיוני הינו השלב הראשון בבניית תיק ביטוח פנסיוני למשפחה.
מטרת שלב זה הינו להגדיר לעצמנו:
  א. עבור אלו מקרים המשפחה רוצה לרכוש כיסוי ביטוחי,
      ומה גובה הכיסוי הנדרש.
  ב. גובה ההכנסה הנדרשת ע"י המשפחה בתקופת הפנסיה,
      ומה גובה ההפרשה החודשית הנדרשת לצבירת קצבת פנסיה זו.

קיימים 3 מצבים שלקראתם משפחה צריכה להתכונן:
  א. הבטחת הכנסה למשפחה במקרה של פטירה של אחד מבני הזוג.
  ב. הבטחת הכנסה במקרה של אובדן כושר עבודה .
  ג. יצירת חסכון ארוך טווח שיניב הכנסה שוטפת בתקופת הפנסיה.
ישנם ארועים נוספים שעבורם ניתן לרכוש כיסוי ביטוחי, אך אנו נתרכז ב-3 המצבים לעיל.

הגדרת הצרכים הפנסיוניים הינו תכנון לטווח ארוך, שמכסה את השנים עד לגיל הפנסיה, ויש לה השלכה
גם על שנות הפנסיה.
בתקופה כה ארוכה כל הפרמטרים שנלקחים בחשבון בתכנון - משתנים.
אין ביכולתנו לצפות את העתיד.
יחד עם זאת ניתן לבצע הערכה גסה.
להערכה זו, למרות חוסר הדיוק, יש משמעות רבה. היא נותנת בידנו את "ראיית המאקרו" -
מה אנו רוצים ולמה אנו חותרים.
בגלל חוסר הדיוק, מומלץ:
  א. להוסיף שוליים רחבים, כרזרווה.
  ב. מידי מספר שנים לעדכן את ההערכה ולודא שאנו בכיוון הנכון.

הגדרת הצרכים של הביטוח הפנסיוני מבוססת על מאזן של הפרמטרים הבאים:

• הכנסות המשפחה
• הוצאות המשפחה
• נכסים שניתנים למימוש

והשינויים שיקרו בפרמטרים אלו לאורך השנים, כמו יציאה לפנסיה או ארוע פטירה או אובדן כושר עבודה.

מאמר זה מציג דוגמא לתכנון של הגדרת צרכים פנסיוניים.
החישובים מבוצעים ע"י היוון, בריבית של 3.5% ריאלי שנתי.
משמעות ההיוון הינו חיבור של סכומים חודשיים או שנתיים, לאורך תקופה מסויימת, תוך לקיחה בחשבון
של התשואה על סכומים אלו, לחישוב ערכם לסכום חד פעמי.
הגדרה קצת מסובכת, אך הדברים יתבהרו בהמשך.
הדוגמא מתיחסת למשפחה בעלת נתונים ספציפיים, ומציגה מספר תרחישים לצורך הבהרת הנושא.
תקופת התכנון מחולקת לשניים: עד גיל הפנסיה ובתקופת הפנסיה.
כאשר בכל תקופה מבנה ההכנסות וההוצאות המשפחתיות שונה.
יחד עם זאת ניתן לבצע תכנון עדין יותר ע"י חלוקה למס' גדול יותר תקופות.
כמובן שכל משפחה תגדיר את הצרכים הפנסיוניים שלה ע"י שימוש בנתונים הרלוונטיים לה.
להלן דוגמא של משפחת ישראלי:

• זוג בני 45 עם 2 ילדים שגילם פחות מ-21.
• שני בני הזוג עובדים.
• למשפחה יש 2 דירות. באחת היא גרה ושניה מושכרת.

המאזן החודשי הבסיסי הינו כלהלן (נתונים בש"ח) :

הכנסות			הוצאות
עבודה בעל (נטו)	10,000		מחיה	18,000
עבודה אישה (נטו)	10,000		משכנתא	3,000
השכרת דירה	2,000		חסכון	1,000
	22,000			22,000

הגדרת צרכים למקרה פטירה
במקרה של פטירת הבעל, תקציב המשפחה יכול להשתנות כלהלן:

1. הכנסות מעבודתו יפסקו.
2. האישה תצטרך להקטין את אחוז המשרה בעבודה כדי להקדיש יותר זמן לטיפול בילדים וצורכי הבית.
3. ביטוח לאומי ישלם קצבת שארים לאישה ולשני הילדים עד הגיעם לגיל 21.
4. הוצאות המחיה יקטנו. השאלה בכמה יקטנו הינה שאלה חשובה אך אין לה תשובה חד משמעית.
   בדוגמה יש ירידה של 15%.
5. אין תשלום משכנתא (בהנחה שהיה ביטוח חיים על המשכנתא)
6. החסכון החודשי מופסק.

המאזן החודשי, לאחר פטירת הבעל, יראה כך (נתונים בש"ח):

הכנסות			הוצאות
עבודה בעל (נטו)	0		מחיה 85%	15,300
עבודה אישה (נטו) 80%	8,000		משכנתא	0
השכרת דירה	2,000		חסכון	0
ביטוח לאומי	2,500
	12,500			15,300
גרעון חודשי				2,800
גרעון שנתי				33,600

אבל זו תמונה חלקית המתיחסת מגיל 45 של האישה עד יציאתה לפנסיה בגיל 64 (ל-19 שנה).
החל מגיל הפנסיה עד הפטירה (נניח 22 שנה) יהיו שינויים נוספים כלהלן:

1. קצבת הפנסיה של האישה צפוייה להיות כ-6,000 ₪.
2. הדירה המושכרת התיישנה. עלויות התחזוקה גבוהות יותר, לכן ההכנסה נטו יורדת ל-1,500 ₪.
3. הילדים עברו את גיל 21 ולכן קצבת ביטוח לאומי יורדת לקצבה לאלמנה בלבד.
4. הילדים עזבו את הבית והוצאות המחייה ירדו במקביל.

המאזן החודשי, לאחר פטירת הבעל, בתקופת הפנסיה של האישה, יראה כך (נתונים בשקלים) :

הכנסות			הוצאות
עבודה בעל (נטו)	0		מחיה 60%	10,800
קצבת פנסיה אישה	6,000		משכנתא	0
השכרת דירה	1,500		חסכון	0
ביטוח לאומי	1,200
	8,700			10,800
גרעון חודשי				2,100
גרעון שנתי				25,200

כדי להשלים את החוסרים הנ"ל, יש צורך ברכישת ביטוח חיים לבעל.
יובהר, שאם לא רוכשים ביטוח חיים המשפחה תצטרך להתאים את רמת החיים לרמת ההכנסות.
בדוגמא שלנו, משפחת ישראלי מחליטה כן לרכוש ביטוח חיים לבעל.
סכום ביטוח החיים ההוני יחושב ע"י היוון ההכנסות השנתיות הנדרשות לכיסוי הגרעונות השנתיים:

הכנסה שנתית ממוצעת נדרשת	29,093	41/(22*25,200 + 19*33,600)
שנים (מגיל 45 עד 86)	41
ריבית	3.5%
סכום ביטוח נדרש	628,376

כפי שנאמר לעיל, זו הערכה גסה.
לכן ניקח רזרווה של 20%, ונעגל לסכום ביטוח של 750,000 ₪.

כעת אנו יודעים את סכום הביטוח שצריך.
נשווה סכום זה לסכומי ביטוח החיים הקיימים לפי הרשום בדוחות של של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה.
אם בפועל יש סכום ביטוח נמוך מ-750,000 - נרכוש סכום ביטוח משלים.
אם יש יותר מסכום הביטוח הנדרש- נקטין את ההפרשה לביטוח.

הגדרת צרכים למקרה אובדן כושר עבודה
אובדן כושר עבודה הינו מצב בו העובד מאבד את יכולתו לעבוד, עקב מחלה או תאונה.
בדר"כ מצב זה הינו מצב של נכות.
בסיטואציה זו לא רק שיש ירידה בהכנסות המשפחה, אלא שיש הצאות רפואיות שמגדילות את ההוצאות.
בהמשך לדוגמא של משפחת ישראלי, אובדן כושר עבודה מלא של הבעל יכול להביא לשינויים הבאים:

1. הכנסות מעבודתו יפסקו.
2. ביטוח לאומי ישלם קצבת נכות לאישה ולשני הילדים עד הגיעם לגיל 21.
3. תוספת עלויות חודשיות לטיפול רפואי.

המאזן החודשי, באובדן כושר עבודה של הבעל, עד גיל הפנסיה (במשך 22 שנים) יראה כך:

הכנסות			הוצאות
עבודה בעל (נטו)	0		מחיה	18,000
עבודה אישה (נטו)	10,000		עלות רפואית	2,000
השכרת דירה	2,000		משכנתא	3,000
ביטוח לאומי- קיצבת נכות	4,700		חסכון	0
	16,700			23,000
גרעון חודשי				6,300

לכן, עד גיל 67 יש צורך בביטוח אובדן כושר עבודה של 6,300 ₪ לחודש.
ביטוח זה ניתן לרכוש הן בפוליסת ביטוח והן בקרן פנסיה.

הגדרת צרכים לתקופת הפרישה לפנסיה
בגיל הפרישה לפנסיה רוב האנשים מפסיקים לעבוד.
ישנם מעטים שממשיכים לעבוד במשרה חלקית או מלאה למספר שנים נוספות, בעיקר עצמאיים או שכירים
בעמדות ניהול גבוהות.
כדי לחיות בכבוד בתקופת הפנסיה יש צורך להכין עתודות כספיות במהלך שנות העבודה.
רוב המשפחות עושות זאת לפחות באחת מהדרכים הבאות:

• הפרשות חודשיות לקופ"ג (קרן פנסיה, פוליסת ביטוח, קופ"ג)
• צבירת חסכונות בבנק
• צבירת נכסים דלא ניידי

במסגרת זו אנו מתיחסים לאפשרות הראשונה - הפרשות שוטפות לקופות גמל.
בגיל הפרישה לפנסיה, הכנסות והוצאות של משפחת ישראלי יכולות להיות כלהלן:

1. שני בני הזוג הפסיקו לעבוד ולכן אין הכנסות מעבודה.
2. הדירה המושכרת התיישנה. עלויות התחזוקה גבוהות יותר, לכן ההכנסה נטו יורדת ל-1,500 ₪.
3. שני בני הזוג מקבלים קצבת זקנה מביטוח לאומי.(בהנחה של 35 שנות ותק).
4. הילדים עזבו את הבית ולכן הוצ' המחיה ירדו ל- 70%.
5. הוצאות הרפואיות שוטפות עולות.
6. תשלומי המשכנתא הסתיימו.

המאזן בתקופת הפנסיה ( במשך 22 שנים) יראה כך:

הכנסות			הוצאות
עבודה בעל (נטו)	0		מחיה 70%	12,600
עבודה אישה (נטו)	0		עלות רפואית	1,000
השכרת דירה	1,500		משכנתא	0
ביטוח לאומי-קיצבת זקנה	3,500		חסכון	0
	5,000			13,600
גרעון חודשי				8,600
גרעון שנתי				103,200

המשפחה צריכה קצבה חודשית של 8,600 ₪.
ערך קצבה זו כסכום חד פעמי הינו:

הכנסה שנתית	103,200
שנים בפנסיה	22
ריבית שנתית	3.5%
חסכון נדרש בגיל הפנסיה	1,565,247

כלומר, משפחת ישראלי צריכה קצבה של 8,600 ₪ (מקרן פנסיה או פוליסת ביטוח) או חסכון נצבר
בגיל פרישה לפנסיה בסך 1.56 מליון ₪.
מול נתונים אלו יש להשוות את הקצבה הצפויה הרשומה בדוחות של קרנות הפנסיה וחברות הביטוח.
אם הקצבה הצפויה לשני בני הזוג יחדיו נמוכה מסכום זה
אזי ניתן להגדיל את ההפרשה החודשית לחסכון פנסיוני כעמית עצמאי
לפי מספר השנים הנותרות מגיל ביצוע הבדיקה עד גיל הפנסיה, כלהלן:

א. חסכון נדרש בגיל הפנסיה:
נניח, קצבה חודשית חסרה	1,000
שנים בפנסיה	22
ריבית שנתית	3.5%
חסכון נדרש בגיל הפנסיה	182,005
ב. הפרשה חודשית עד הפנסיה לצבירת חסכון זה:
חסכון נדרש בגיל הפנסיה	182,005
יתרת שנים מגיל 45 עד 64	19
ריבית שנתית	3.5%
הפרשה חודשית	575

תרחיש נוסף שיש לקחת בחשבון בתקופת הפנסיה, ולא נכלל בדוגמא לעיל, הינו מצב של צורך סיעודי.
אדם שנזקק לאשפוז סיעודי ישלם כ-15,000 ₪ לחודש עבור בית אבות סיעודי.
לפתרון צורך זה קיים ביטוח סיעודי שניתן לרכוש בקופות החולים או בחברות הביטוח.