Optimazia - ייעוץ פנסיוני דיגיטלי
מחשבון פנסיה ביטוח וגמל



יועץ פנסיוני

מסגרת חוקית


חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה-2005
מהווה את המסגרת החוקית לפיה פועל יועץ פנסיוני.
מסמך זה עוסק בסעיפי החוק הרלוונטיים ללקוח המעוניין בשרותי יועץ פנסיוני, ולא עוסק בכל סעיפי החוק.
חלק מהסעיפים להלן הינם העתקה מלאה או חלקית מתוך החוק וחלק מנוסחים בשפה לא משפטית ומתומצתת.
הדגשות של מילים הינן שלנו, בחוק אין הדגשות של מילים. ההערות והדעות לגבי החוק הינן שלנו.
אז נתחיל...

  1. דברי הסבר
    כדי להבין חוק כלשהוא יש תחילה לפנות אל "הצעת החוק" בה מוסברים מטרות החוק, המצב לפני חקיקת
    החוק המוצע והפתרונות שהחוק מספק.
    להלן כמה ציטוטים מתוך "הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני),
    התשס"ה-2005"
    1. במסגרת המלצות הצוות הבין–משרדי לענין הרפורמה בשוק ההון (להלן - צוות בכר) נכללה גם המלצה
      על הסדרה בחוק של העיסוק בייעוץ במוצרים פנסיוניים ובשיווקם של מוצרים אלה, כשני עיסוקים נפרדים
      המחייבים התייחסות שונה, הן בהגדרת הכשירות לעסוק בכל אחד מעיסוקים אלה בלא חשש לניגוד ענינים מובנה,
      והן בהוראות הרגולציה שיחולו על כל אחד מהם ....
    2. החלטה זו היא אפוא החלטה מורכבת, מסובכת ומשמעותית ביותר לפרט, ויש להבטיח שיוכל לקבל
      ייעוץ מקצועי והוגן בבואו להחליט בנושא זה.
    3. יתרה מזאת, המצב כיום שבו רוב הגופים המייעצים בקשר עם קופות הגמל, הם עצמם בעלים של קופות גמל,
      מעמידה אותם בפני מצב של ניגוד ענינים מובנה.
      הערה:
      כאן הכוונה לבנקים שהיו הבעלים של רוב קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
    4. יתרה מזאת, התלות של הסוכנים במבטחים לתשלום העמלות בשל פעולת התיווך, יוצרת תמריץ לסוכן לפעול
      באופן שייטיב אתו ועם המבטח שבשמו הוא פועל, ....
      הלקוחות, לעומת זאת, אינם נוטים להתיחס אל סוכן הביטוח כבעליו של המוצר הפנסיוני וככזה הם
      עלולים לסבור כי המדובר בייעוץ אובייקטיבי הניתן להם בהתחשב בטובתם ובצורכיהם בלבד.
    5. על כן מוצע להסדיר את העיסוק בייעוץ פנסיוני, כעיסוק המחייב רישיון,
      ולהבטיח את האובייקטיביות של הייעוץ הפנסיוני הניתן בידי היועץ הפנסיוני.
      כן מוצע להסדיר את העיסוק בשיווק פנסיוני, ולקבוע את חובותיו של המשווק הפנסיוני כלפי הלקוח,
      תוך הכרה בכך שלמשווק הפנסיוני ענין במוצרים המשווקים ועל כן ההמלצה שייתן במסגרת השיווק
      לא תוכל להיות אובייקטיבית לגמרי.
    הרעיון המרכזי באמור לעיל הינו להפריד בין יועץ פנסיוני ובין משווק פנסיוני.
    יועץ פנסיוני ייתן ייעוץ ומשווק פנסיוני ישווק.
    אינטואיטיבי, פשוט .... ובא לציון גואל.
    כל זאת נכתב בשנת 2005 כשהחוק הובא לחקיקה.
    קריאה של החוק במתכונתו היום (בשנת 2021) מראה שהגואל לא גאל ו- מחכים למשיח של שלום חנוך יותר רלוונטי.
    אז להלן סעיפים בחוק החשובים ללקוח.

  2. הגדרות
    בעל רישיון - אחד מאלה: יועץ פנסיוני, סוכן פנסיוני.
    יועץ פנסיוני – בעל רישיון יועץ פנסיוני .
    סוכן פנסיוני – מי שרשאי לעסוק בשיווק פנסיוני.
    שיווק פנסיוני – מתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החיסכון, שלו או של קרובו, כעמית-שכיר, כעמית-עצמאי
          או כמבוטח, באמצעות מוצר פנסיוני שיש לנותן הייעוץ זיקה אליו.
    זיקה, של אדם, למוצר פנסיוני – כל אחד מאלה:
    1. מי שמנהל קרן פנסיה, חברת ביטוח, קופת גמל או קרן השתלמות.
    2. מי שהינו עובד של הגופים הנ"ל.
    3. מי שזכאי לטובת הנאה מהגופים הנ"ל בביצוע עסקה במוצר פנסיוני,
      למעט קבלת עמלה לפי הוראות סעיף 19(א)(2). (זו עמלת הפצה).
      הכוונה לסוכן ביטוח המקבל עמלת סוכן ביטוח מחברות הביטוח.
    טובת הנאה – טובת הנאה הניתנת, שלא בידי לקוח, לאדם או לאחר מטעמו או בעבורו, במישרין או בעקיפין.
    ייעוץ פנסיוני – מתן ייעוץ ליחיד בנוגע לכדאיות החיסכון, שלו או של קרובו, כעמית-שכיר, כעמית-עצמאי
          או כמבוטח, באמצעות מוצר פנסיוני שאין לנותן הייעוץ זיקה אליו.
    סוג מוצר פנסיוני – כל אחד מאלה, לרבות כל שילוב ביניהם:
          קרן פנסיה, פוליסת ביטוח חיים (עם או בלי חסכון), קופת גמל, קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה.
    עסקה – התקשרות של לקוח או של קרובו עם גוף מוסדי, לענין חיסכון באמצעות מוצר פנסיוני.
          כלומר, רכישת פוליסת ביטוח, הפרשה לקרן פנסיה וכו'.

    לפי ההגדרות הנ"ל יש שני סוגי אנשים הרשאים לתת ייעוץ:
    1. יועץ פנסיוני - שאין לו זיקה למוצר שלגביו הוא מייעץ. יכול להיות אחד מהשניים הבאים:
      1. יועץ פנסיוני עצמאי (כמו Optimazia ייעוץ פנסיוני).
      2. יועץ פנסיוני שהינו עובד שכיר בבנק.
    2. סוכן פנסיוני - שיש לו זיקה למוצר שלגביו הוא מייעץ. יכול להיות אחד מהשניים הבאים:
      1. סוכן שיווק פנסיוני - אדם שעובד בחב' ביטוח או קרן פנסיה או קופת גמל.
      2. סוכן ביטוח עצמאי.
    וכבר בהגדרות אנו רואים שאין הפרדה מוחלטת בין יועץ ובין משווק- שניהם יכולים לתת ייעוץ.
    בהמשך נראה שהן היועץ הפנסיוני והן הסוכן הפנסיוני רשאים לקבל עמלה בעד הייעץ שניתן.
    מה קרה עם ציטוט מס' 4 מתוך דברי ההסבר שמתריע על הקשר בין קבלת עמלה ובין הייעוץ האובייקטיבי ?
    ההגדרות לפי החוק עלולות לבלבל את מקבל הייעוץ הפנסיוני ואף עלולות ליצור ניגוד ענינים אצל
    הסוכן הפנסיוני ואפילו אצל יועץ פנסיוני שכפי שנראה בהמשך יכול לבצע עסקה עבור הלקוח ולקבל עמלת הפצה.

  3. עיסוק בייעוץ פנסיוני

    אדם יעסוק בייעוץ פנסיוני, רק אם הוא בעל רישיון יועץ פנסיוני, ובהתאם לתנאי הרישיון.

  4. עיסוק בשיווק פנסיוני
    רשאים לעסוק בשיווק פנסיוני:
    1. בעל רישיון סוכן ביטוח.
    2. בעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני, קרי אדם שעובד בגוף מוסדי.
    3. גוף מוסדי (קרן פנסיה, חב' ביטוח, קופת גמל, קרן השתלמות).
    מי שעוסק בייעוץ פנסיוני לא יעסוק בשיווק פנסיוני, וההפיך.

  5. עיסוק בייעוץ פנסיוני בידי תאגיד בנקאי
    סעיף 11 בחוק עוסק בבנקים.
    1. בנק יכול לקבל רישיון יועץ פנסיוני אם הוא עומד במגבלות שמהותן אי שליטה על גופים מוסדיים או שאינו
      נשלט ע"י גופים מוסדיים.
      שלא כמו סוכן ביטוח או סוכן שיווק פנסיוני שמוגדרים כ"סוכן פנסיוני" בגלל הזיקה שיש להם למוצרים פנסיוניים,
      בנק מוגדר כ"יועץ פנסיוני" וזאת למרות שהוא מקבל עמלת הפצה בגין המוצרים הכלולים בייעוץ שהבנק נותן.
    2. אחד התנאים לקבלת רישיון יועץ פנסיוני ע"י הבנק הינו סעיף 11(א)(5) בחוק:
           הממונה שוכנע כי אין במתן הרישיון כאמור כדי לפגוע פגיעה מהותית בהתפתחות התחרות ובמניעת
           הריכוזיות בישראל, בתחום הייעוץ הפנסיוני, בתחום פעילות התיווך שבין לקוחות ובין גופים מוסדיים,
           ובתחום הבנקאות.
    3. תאגיד בנקאי לא יתקשר עם נציגות עובדים לענין מתן ייעוץ פנסיוני לעובדים המיוצגים בידי אותה נציגות עובדים.

  6. התאמת השירות לצורכי הלקוח
    1.      בעל רישיון יתאים את הייעוץ הפנסיוני או השיווק הפנסיוני שהוא נותן ללקוח לצורכי כל לקוח,
           ויבחר את סוג המוצר הפנסיוני, את המוצר הפנסיוני ואת הגוף המוסדי, המתאימים ביותר ללקוח הספציפי,
           לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות החיסכון שלו, את מצבו הכספי דרך כלל, את החסכון הקיים באמצעות
           מוצרים פנסיוניים ואת שאר הנסיבות הצריכות לענין.
    2. בבחירת המוצר הפנסיוני והגוף המוסדי:
      1. יועץ פנסיוני - יבחר מתוך כלל המוצרים הפנסיוניים והגופים הפנסיוניים הקיימים בשוק.
      2. גוף מוסדי או סוכן שיווק פנסיוני- יבחר מתוך כלל המוצרים הפנסיוניים שלגביהם הוא עוסק בשיווק פנסיוני.
        או במילים אחרות: קרן פנסיה מבטחים תמליץ על מוצר של מבטחים וחברת הראל תמליץ על פוליסה
        של הראל שהרי מבטחים אינה משווקת את מוצרי חב' הראל שהינה המתחרה שלה.
      3. סוכן ביטוח - יבחר מתוך כלל המוצרים הפנסיוניים שלגביהם הוא עוסק בשיווק פנסיוני
        ומתוך כלל הגופים המוסדיים שלגבי מוצריהם הפנסיוניים הוא עוסק בשיווק פנסיוני.
        או במילים אחרות: סוכן ביטוח שעובד עם שתי חברות ביטוח בלבד ייתן ייעוץ המתיחס למוצרים
        של רק שתי חברות ביטוח ושאר חב' הביטוח וקרנות הפנסיה - כאילו לא קיימים.
      יש לזכור שעל פי ההגדרה שיווק פנסיוני הינו "ייעוץ".
      כלומר, משרד האוצר מאפשר מתן ייעוץ רק על חלק מהמוצרים הקיימים בשוק.
      ובצורה כלשהיא זה מסתדר טוב עם כותרת הסעיף "התאמת השירות לצורכי הלקוח".
    3. קיימים שני סוגי ייעוץ פנסיוני: אחד חד פעמי ואחד מתמשך.
      בייעוץ מתמשך היועץ הפנסיוני יבחן את ההתאמה של התיק הפנסיוני בצורה רציפה במהלך כל תקופת הייעוץ.

  7. ביצוע עסקה בעבור לקוח כחלק מייעוץ פנסיוני או משיווק פנסיוני
    כחלק מהייעוץ הפנסיוני או השיווק הפנסיוני יכול יועץ פנסיוני או משווק פנסיוני לרכוש עבור הלקוח
    מוצר פנסיוני (קרן פנסיה, פוליסת ביטוח, קופת גמל או קרן השתלמות).
    כמובן שביצוע העסקה הינה באישור הלקוח.
    וכבר דיברנו על הקישור בין הייעוץ וביצוע העסקה עלול ליצור ניגוד ענינים אצל היועץ הפנסיוני והמשווק הפנסיוני,
    שהרי ביצוע עסקה הינה פעולה המתגמלת את המבצע בעמלת הפצה או עמלת סוכן ביטוח.

  8. נימוק בכתב של המלצות בעל רישיון
    בעל רישיון (יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני) יעביר ללקוח, בעת מתן ההמלצה, מסמך בכתב, המפרט את הנימוקים
    להמלצתו בדבר כדאיות החיסכון של הלקוח או של קרובו באמצעות מוצר פנסיוני .

  9. חובת אמון
    סעיף 15 לחוק עוסק בחובת האמון ויש בו 2 תתי סעיף:
    1.      בעל רישיון יפעל לטובת לקוחותיו..., לא יעדיף את עניניו האישיים או עניניו של אחר על פני טובת לקוחותיו..
           זה באמת סעיף אידיאלי. אבל יש גם תת סעיף שני.
    2.      העדפה בידי סוכן פנסיוני של מוצר פנסיוני שיש לו זיקה אליו, שנעשתה בהתאם להוראות סעיף 12(א)(2)(ב),
           היא דרך פעולה העולה בקנה אחד עם חובותיו לפי סעיף קטן (1).
    במילים אחרות, סוכן ביטוח וסוכן שיווק פנסיוני (שמועסק אצל חברת ביטוח או קרן פנסיה או קופת גמל)
    יכולים לתת ייעוץ המתייחס רק למוצרים הפנסיוניים אותם הם משווקים, תוך התעלמות גמורה
    ממוצרים אחרים שיש בשוק, והם עדיין עומדים בחובת האמון.

  10. חובת זהירות
    בעל רישיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רישיון סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות,
    וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת עניניהם של לקוחותיו.

  11. ניגוד ענינים
    סעיף 17 לחוק עוסק בנושא ליבה הקשור לכל ייעוץ, לאו דווקא לייעוץ בתחום הפנסיוני.
    הנושא תופס חלק חשוב בדברי ההסבר לחוק שהובאו בפתיח של המאמר.
    אדם שמעוניין בייעוץ ומשלם עליו מכספו יוצא מתוך הנחה שהיועץ לא נמצא בניגוד ענינים.
    נדמיין לרגע מה היה קורה אילו רופא היה נותן מרשם לתרופה מחברת תרופות "שיש לו זיקה אליה",
    או שהוא מקבל "עמלת הפצה" ממנה.
    וכל זה על פי חוק.
    אבל סעיף 17 לחוק זה עוסק בייעוץ בתחום הפנסיה, וכאן זה אופרה אחרת.
    הסעיף כולל 3 תתי סעיפים:
    1. נודע לבעל רישיון על ניגוד ענינים, הוא חייב ליידע את הלקוח ולהימנע מלבצע כל פעולה שיש בה
      ניגוד ענינים, אלא אם כן הסכים הלקוח לניגוד הענינים.
    2. זיקה של סוכן פנסיוני למוצר פנסיוני, לא תיחשב כניגוד ענינים בינו ובין הלקוח לענין סעיף קטן (1).
    3. ולמרות זאת, רשאי הממונה להורות על נסיבות שיש בהן ניגוד עינינים ובעל רישיון לא יוכל לבצע פעולה כזו,
      אף אם הסכים הלקוח לכך מראש ובכתב.
    תת סעיף 3 הינו חצי נחמה.
    הממונה הינו הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר.
    המחוקק כנראה מבין שלקוח ממוצע לא מודע לנושא ניגוד הענינים וחובת האמון וחובת הזהירות אינם בראש מעייניו,
    ובמקרים מסויימים יכול הממונה להתערב ולמנוע ייעוץ או ביצוע עסקה. יש כאן נסיון מבורך להגן על הלקוח.

  12. איסור התקשרות של יועץ פנסיוני בהסכם חריג

    1. סעיף 18(א) לחוק אוסר על הסכם חריג בין יועץ פנסיוני ובין גוף מוסדי (חב' ביטוח, קרן פנסיה, קופת גמל).
      הסכם חריג הינו אחד מהשלושה להלן:
           הסכם למתן שירותים שאינו במהלך העסקים הרגיל של היועץ הפנסיוני
           שאינו בתנאי שוק
           העשוי להשפיע באופן מהותי על רווחיות היועץ הפנסיוני, רכושו או התחייבויותיו.
      אלו שלושה תנאים משפטיים המוודאים שההסכם של היועץ הפנסיוני הינו פעולה שבשיגרה ולא פעולה
      חריגה היוצרת רווח שמעבר לתנאי השוק.
      ולפי דברי ההסבר בהצעת החוק:
           כדי להבטיח כי יועץ פנסיוני יעניק ללקוחותיו ייעוץ אובייקטיבי מתוך ראיית טובתם בלבד,
           ולא יהיה תלוי בגופים המוסדיים שלגבי מוצריהם הוא נותן ייעוץ,
           וכדי למנוע עקיפה של איסור קבלת תמורה מגוף מוסדי בעבור ייעוץ...
      ולמרות כל הדברים הנ"ל, יועץ פנסיוני יכול לחתום על הסכם (שאינו חריג) שלפיו הוא מקבל עמלת הפצה
      מקרן פנסיה שלפני חצי שעה הוא שיכנע את הלקוח להפקיד בה כסף.
    2. בסעיף 18(ב) רשום:
           קבלת תמורה בידי יועץ פנסיוני מאת גוף מוסדי, לפי הסכם למתן שירותים שאינו הסכם חריג ....,
           היא דרך פעולה העולה בקנה אחד עם חובותיו של היועץ הפנסיוני לפי סעיפים 15 ו-17.
      סעיפים 15, 17 הינם חובת אמון וניגוד ענינים.
    כאמור, ישנם שני סוגים של יועצים פנסיוניים.
    סוג אחד הינו היועץ הפנסיוני העצמאי, כמוני.
    הסוג השני היא מערכת הבנקאות.
    מאחר שלמערכת הבנקאות יש סניפי בנקים בפריסה רחבה בכל הארץ רק הם יכולים לתת ייעוץ פנסיוני
    למספר רב של לקוחות, אני מניח (השערה בלבד) שבמשרד האוצר ראו לנגד עניהם את המודל של ייעוץ השקעות
    הניתן בחינם בבנקים ללקוחות הבנק, כך יתנו ייעוץ פנסיוני בחינם ללקוחות הבנק.
    אבל מאחר שאף אחד לא עובד בחינם יש את עמלת ההפצה.
    אדם המעוניין בייעוץ פנסיוני צריך לבדוק האם היועץ פנסיוני מקבל עמלת הפצה מקרן פנסיה
    או מקופת גמל או מקבל שכר ייעוץ מהלקוח שעבורו הוא מבצע את הייעוץ הפנסיוני.

  13. תמריצים ועמלות בקשר עם ייעוץ פנסיוני
    יועץ פנסיוני לא יקבל טובת הנאה במישרין או בעקיפין בקשר עם ייעוץ פנסיוני או בקשר עם ביצוע עסקה
    בעבור לקוח, זולת אלה:
    1. שכר והחזר הוצאות המשולמים ישירות מאת הלקוח
    2. עמלת הפצה הנגבית מגוף מוסדי שלו זיקה למוצר פנסיוני, שבוצעה לגביו עסקה בעבור הלקוח,
      ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים, מראש ובכתב, לקבלת העמלה בידי היועץ ולשיעורה.

  14. תמריצים ועמלות בקשר עם שיווק פנסיוני
    סוכן ביטוח פנסיוני לא יקבל טובת הנאה במישרין או בעקיפין בקשר עם שיווק פנסיוני או בקשר עם
    ביצוע עסקה בעבור לקוח, זולת אחד מאלה:
    1. שכר והחזר הוצאות המשולמים ישירות מאת הלקוח.
    2. עמלת הפצה הנגבית, לפי סעיף 32(ה)(1)(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, מגוף מוסדי שלו זיקה למוצר פנסיוני,
      שבוצעה לגביו עסקה בעבור הלקוח.

  15. הגבלות לענין התקשרות יועץ פנסיוני

    יועץ פנסיוני לא יתקשר עם מעביד או עם ארגון מעבידים, לענין מתן ייעוץ פנסיוני לעובד של אותו מעביד
    או לעובד של מי שהוא חבר בארגון המעבידים, אלא בהתקיים כל אלה:
    1. היועץ הפנסיוני אינו תאגיד בנקאי.
    2. ליועץ הפנסיוני אין קשר עסקי כלשהו עם המעביד או עם ארגון המעבידים.
    3. ההסכם שבין היועץ הפנסיוני לבין המעביד כולל הוראה ולפיה המעביד או ארגון המעבידים לא יתערבו
      בתוכן הייעוץ הפנסיוני שנותן היועץ לעובדים, ולא יחייבו את העובדים לקבל ייעוץ פנסיוני באמצעות
      אותו יועץ פנסיוני.

  16. גילוי נאות
    סעיף 21 בחוק דן על גילוי נאות כלפי הלקוח, ובין היתר נאמר:
         על הסוכן פנסיוני לגלות ללקוח את "הזיקה" שלו למוצר שעליו הוא מייעץ "ואת דבר העדפתו את אותם מוצרים פנסיוניים".
    כלומר, סוכן ביטוח רשאי על פי החוק לתת ייעוץ בתחום הפנסיוני כאשר הוא מעדיף חלק מהמוצרים (שאותם הוא
    משווק ועבורם הוא מקבל עמלה) על פני מוצרים אחרים.

  17. חובת סודיות
    בעל רישיון ישמור בסוד כל מידע על הלקוח כולל מסמכים שקיבל מהלקוח.

  18. הגבלת השימוש במילה "ייעוץ"
    סעיף זה נועד להגן על היועץ הפנסיוני ולעזור ללקוח כך שידע עם מי הוא נפגש בייעוץ: עם יועץ פנסיוני או סוכן פנסיוני.
    1. סוכן פנסיוני לא ישתמש במילה "ייעוץ" או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או
      בפרסום מטעמו.
    2. לא ישתמש אדם, פרט ליועץ פנסיוני, בצירוף המילים "ייעוץ" ו"פנסיוני" או בצירוף נגזרותיהן של מילים אלה,
      בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, אלא בהיתר מאת הממונה.

  19. איסור התניה על אחריות בעל רישיון
    1. אין במתן הסכמת הלקוח כדי לפטור בעל רישיון מחובותיו, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.
    2. תניית פטור בהסכם, הפוטרת בעל רישיון מאחריות המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי דין אחר, בענין אופן
      מילוי תפקידו, או המסייגת את אחריותו כאמור – בטלה.

  20. הסכם ייעוץ פנסיוני בכתב
    1. יועץ פנסיוני יערוך הסכם בכתב עם לקוח וימסור לו העתק ממנו, קודם לתחילת הייעוץ הפנסיוני.
    2. הסכם ייעוץ פנסיוני יכלול את הנושאים הדרושים לצורך ההתקשרות, ובכלל זה את הנושאים האלה:
      1. פרטי הזיהוי והנתונים של הלקוח.
      2. צורכי הלקוח.
      3. שכר והחזר הוצאות שיחויב בהם הלקוח.
      4. קביעה אם המדובר בייעוץ פנסיוני חד-פעמי או מתמשך, ולענין ייעוץ פנסיוני מתמשך –
        התקופה שבה יינתן הייעוץ הפנסיוני.
      5. קביעה אם כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, יבצע היועץ הפנסיוני בעבור הלקוח עסקה.
      6. קביעה כי הלקוח רשאי לבטל בכל עת את ההתקשרות עם היועץ הפנסיוני.
      7. הוראה כי ידוע ללקוח שחובת הסודיות המוטלת על היועץ הפנסיוני כפופה לחובתו למסור ידיעות על פי כל דין.
    יש לשים לב שחובה זו חלה רק על יועץ פנסיוני ולא על סוכן פנסיוני.

  21. שכר, החזר הוצאות ותשלום עמלת הפצה ליועץ פנסיוני

    סעיף 28(א) בחוק עוסק בשכר הייעוץ ובעמלת הפצה של יועץ פנסיוני.
    לפני שנבדוק מה נאמר בחוק נבדוק מהי עמלת הפצה.
    עמלת הפצה מוגדרת ב- תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (עמלות הפצה), תשס"ו-2006.
    1. העמלה מתיחסת רק ליועץ פנסיוני או יועץ השקעות, ולא לסוכן פנסיוני.
    2. העמלה מתיחסת לקרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות, לא לפוליסות ביטוח.
    3. עמלת הפצה משולמת עבור עסקה שהיועץ ביצע, למשל פתיחת קופת גמל חדשה או קרן פנסיה עבור הלקוח,
      או בשל המשך החברות בקופה, כלומר מספיק שהיועץ ייתן ייעוץ ללא ביצוע עסקה כדי להיות זכאי לעמלה.
    4. וציטוט מסעיף 2(א) בתקנה:
           יהיה היועץ זכאי לתשלום עמלת הפצה מהחברה המנהלת, ובלבד שאותו יועץ אישר כי הוא
           יסכים להתקשר עם כל חברה מנהלת אחרת שתבקש להתקשר עמו בהסכם הפצה בשל עסקאות או בשל
           המשך חברות בקופה, בשיעור ובתנאי תשלום זהים, ובעבור שירות זהה...
      כלומר יועץ פנסיוני לא חייב להתקשר בהסכם עמלת הפצה עם כל קרן פנסיה או קופת גמל
      ולכן עלול להיות לו תמריץ להמליץ רק על קופות שבהן הוא מקבל עמלת הפצה.
      והדבר נכון על אחת כמה וכמה לגבי פוליסות ביטוח שלגביהן היועץ בכלל לא מקבל עמלת הפצה.
      לגבי הסכמי הפצה שיועץ פנסיוני חתם - עמלת ההפצה צריכה להיות זהה בכל ההסכמים כדי למנוע
      ניגוד ענינים. ולנושא זה נתיחס בהמשך בקשר לסעיף 28(א) בחוק.
    5. שיעור עמלת ההפצה הינה עד 0.25% מהחסכון המצטבר, מידי שנה.
    6. וכן רשום: שיעור עמלת ההפצה... ואפשר שיהיה שונה לגבי ביצוע עסקאות ולגבי המשך חברות בקופה.
      יתכן מצב שיועץ פנסיוני יקבל עמלת הפצה גבוהה יותר כאשר יפתח קופה חדשה ללקוח ועמלה נמוכה יותר
      כאשר לא יפתח קופה חדשה. האם לא עלול להיווצר תמריץ להטיה של הייעוץ ?
    ועכשיו נחזור לסעיף 28(א) בחוק. להלן קטע מהסעיף:
         שכר והחזר הוצאות כאמור לא ייחשבו כחלק מדמי הניהול או מהחזר ההוצאות שיחויב הלקוח לשלם לגוף המוסדי
         בשל עסקה לגבי אותו מוצר פנסיוני, ועמלת הפצה תיחשב כחלק מדמי הניהול ששילם הלקוח לגוף המוסדי.
    ניקח לדוגמה לקוח המקבל ייעוץ פנסיוני בבנק בנושא קרן פנסיה.
    קרן פנסיה יכולה לגבות דמי ניהול מהחסכון המצטבר, עד 0.5% לשנה.
    הבנק יכול לקבל עמלת הפצה מהחסכון הפנסיוני המצטבר, עד 0.25% לשנה.
    על פי החוק עמלת ההפצה הינה חלק מדמי הניהול. האם קרן הפנסיה תוותר על חצי מדמי הניהול מהחסכון ?
    נניח שכן. אבל מה קורה עם קרן פנסיה שהינה קרן ברירת מחדל שגובה דמי ניהול מהחסכון עד 0.1% ?
    האם היא תשלם עמלת הפצה הגבוהה מדמי הניהול מחסכון שהיא גובה מהמבוטח ?

  22. פיקוח הממונה
    במילוי תפקידיו וחובותיו לפי חוק זה, יהיה בעל רישיון נתון לפיקוחו של הממונה.
    כאמור, הממונה הינו הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר.

  23. סיכום
    הסדרת תחום הייעוץ הפנסיוני בחוק הינו מבורך.
    יחד עם זאת בחוק יש בעיות הנובעות מסיבה אחת פשוטה: אין הפרדה אמיתית בין יועץ למשווק.
    משווק לא צריך לעמוד בדרישה של ניגוד ענינים. ברור שהוא לא יכול לשווק את כל המוצרים שבשוק,
    ועבור המוצרים שהוא משווק זכותו המלאה לקבל עמלה שהרי מעמלה זו הוא חי.
    כאשר המשווק גם יכול לתת ייעוץ, הוא לא יכול להיות אובייקטיבי.
    שיווק וייעוץ ביחד זה ניגוד ענינים מובנה.




  1. מסמכים דרושים
  2. ייפוי כוח
  3. ייעוץ דיגיטלי
  4. ייעוץ פרונטלי