קופת ברירת מחדל שנבחרה בהליך תחרותי

מחשבון Optimazia מאפשר למעסיק או לארגון עובדים לבצע הליך תחרותי בין קרנות הפנסיה המקיפות
שבו תיבחר קרן פנסיה שתהיה קופת ברירת מחדל.

במערכת Optimazia מתוכנתות שתי שיטות לבחירת קופת ברירת מחדל שנבחרה בהליך תחרותי:

• שיטה לפי הוראות משרד האוצר
  בהתאם לחוזר רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון שבמשרד האוצר שמספרו 2021-9-11 מתאריך 4.8.2021.
  
• שיטה לפי סימולציה
  דרך נוספת לבחירת קופת ברירת מחדל שגם היא מבוססת על החוזר הנ"ל של רשות שוק ההון,
  אבל תהליך הבדיקה כולל סימולציה של קרנות הפנסיה, ולכן יש חריגה מהוראות החוזר.
  יש לציין ששיטה זו לא מאושרת עדיין ע"י משרד האוצר לכן לא ניתן להשתמש בה.
  היא מופיעה במחשבון לשרות הגולשים המעוניינים להשוות בין התוצאות של שתי השיטות.
  

בחירת קופת ברירת מחדל לפי הוראות משרד האוצר

במאמר קרן פנסיה ברירת מחדל יש הסבר מפורט על החישובים שיש לבצע
לצורך בחירת קופת ברירת מחדל שנבחרה בהליך תחרותי.
נציג כאן את הקריטריונים שיש לקחת בחשבון בעת הבחירה של קרן הפנסיה:
א. מדד שירות קרנות פנסיה
ב. תשואה פיננסית + עודף או גרעון אקטוארי
ג. מדד שארפ ריבית חסרת סיכון (משקל עד 10% ובתנאי שגם לתשואה ניתן משקל)
ד. דמי ניהול לפני הפרישה לפנסיה (המשקל לא יפחת מ- 50%)
ה. דמי ניהול בתקופת הפנסיה (המשקל לא יעלה על 10%)

בשיטה זו יש לשים לב ל-2 נושאים:

1. לפי הוראת חוזר משרד האוצר
   חברה מנהלת של קרן פנסיה מקיפה תציעה שיעור דמי ניהול מהפקדה ושיעור ודמי ניהול מצבירה.
   את דמי הניהול יש לשקלל לפי הנוסחה:
   שיעור דמי ניהול משוקלל = שיעור דמי ניהול מצבירה + שיעור דמי ניהול מהפקדה / 20
   נוסחה זו מיועדת לאפשר השוואה של שיעורי דמי הניהול בין קרנות הפנסיה המשתתפות בהליך התחרותי,
   וניתנת לשינוי בהתאם למאפייני החסכון של העובדים.
   מציאת הנוסחה הנכונה אינה פשוטה.
   בחירת קופת ברירת מחדל בשיטת הסימולציה אינה משתמשת בנוסחת "דמי ניהול משוקלל"
   אלא בנתונים הגולמיים של שיעור דמי ניהול מצבירה ושיעור דמי ניהול מהפקדה כפי שמוצעים ע"י קרנות הפנסיה.
   
2. לפי הוראת חוזר משרד האוצר
   משקל דמי הניהול בבחירת קופת ברירת מחדל שנבחרה בהליך תחרותי לא יפחת מ-50%.
   נושא זה לא מוסבר בחוזר משרד האוצר ולא ברור למה דווקא 50%.
   למשקל שמקבל כל קריטריון יש השפעה רבה על תוצאות ההליך התחרותי,
   בעיקר ליחס שבין המשקל של התשואה והמשקל של דמי הניהול.
   איך יקבע המעסיק איזה משקל יתן לתשואה ?
   אם יתן משקל של 50% לתשואה ו- 50% לדמי ניהול, המשמעות היא שהתשואה ודמי הניהול
   משפיעים בצורה זהה על החסכון הנצבר בקרן הפנסיה. אבל האם זה נכון ?
   בחירת קופת ברירת מחדל לפי סימולציה פותר גם בעיה זו כמפורט מטה.
   

בחירת קופת ברירת מחדל לפי שיטת סימולציה

כאמור גם שיטה זו מבוססת על החוזר הנ"ל של משרד האוצר, ומהותית אין הבדל בין שתי שיטות הבחירה.
בשתי השיטות:
א. משתמשים באותם קריטריונים.
ב. משתמשים במשקולות.
אבל בשיטת הסימולציה
המחשבון מבצע סימולציה לכל קרן פנסיה בהתאם לנתונים הספציפיים של כל קרן: תשואה ודמי ניהול.
תוצאת המחשבון הינה החסכון שיצטבר בסוף התקופה למבוטח. (נניח תקופה של 5 שנים בהתאם להסכם בין המעסיק
לקרן הפנסיה שתיבחר, או כל תקופה אחרת).
בחישוב החסכון לסוף תקופה באים לידי ביטוי דמי ניהול מהפקדה, דמי ניהול מיתרה צבורה, תשואה פיננסית ותשואה
אקטוארית, בדיוק כפי שהחישובים מתבצעים במציאות בהתאם לתקנון של קרן הפנסיה.
אבל אין צורך בנוסחת "דמי ניהול משוקלל"
ואין צורך להתלבט איזה משקל לתת לתשואה או לדמי הניהול. ההשפעה של כל אחד מהם על החסכון מחושב אוטומטית
ומשתנה בכל שנה כפונקציה של החסכון הנצבר וההפרשה החודשית.

להלן מאפיינים נוספים של שיטת הסימולציה:

חסכון צבור בגיל בדיקה
החסכון הצבור של המבוטח בעת ביצוע הליך בחירת קרן הפנסיה, יכול להשפיע על הדירוג של קרנות הפנסיה.
מאחר שיש 2 סוגי דמי ניהול, מהפקדה ומצבירה
הפעלת המחשבון עבור עובד חדש שעדיין אין לו חסכון פנסיוני
לא בהכרח תיתן אותה תוצאת דירוג של הקרנות הנבדקות
כמו הפעלת המחשבון עבור עובד שיש לו חסכון פנסיוני צבור של 400,000 ₪ למשל.
זאת מאחר שלדמי הניהול מצבירה יש השפעה מעטה יחסית כאשר הצבירה נמוכה, והשפעה גבוהה
כאשר הצבירה גבוהה.
לעומת זאת דמי ניהול מהפקדה אינם פונק' של החסכון הצבור בתחילת הבדיקה.
כך שההשפעה של 2 סוגי דמי הניהול משתנה לאורך שנות החסכון הפנסיוני.
ניתן לאמר שבמקרים מסויימים החסכון הצבור בתחילת הבדיקה הינו קריטריון נוסף שיש לקחת בחשבון.
המחשבון מאפשר לבצע הרצה של קרן הפנסיה עם סכומי "חסכון צבור בגיל בדיקה" שונים.
מומלץ לבצע 2-3 הליכים תחרותיים נפרדים, הנבדלים זה מזה בגובה ה"חסכון צבור בגיל בדיקה".
למשל: הליך תחרותי אחד עבור עובדים עם חסכון נמוך והליך תחרותי שני המתיחס לעובדים עם חסכון גבוה.

מקדם להכפלת תשואה בקרן פנסיה
נתוני התשואה של 5 השנים האחרונות בקרנות הפנסיה הינם פונקציה של 2 גורמים:
א. היכולת של כל קרן פנסיה ליצור תשואה עודפת, הטובה מהתשואה של שאר הקרנות.
ב. התנודות של שוק ההון, בו מושקע 70% מהחסכון.
נניח שב-5 השנים האחרונות שוק ההון עלה חזק יחסית:
1 אין זה אומר שכך השוק יתנהג גם ב-5 השנים הבאות.
2 שימוש בתשואות גבוהות יחסית (או נמוכות יחסית) פוגע ביחס הנכון שצריך להיות
בין המשקל של התשואה והמשקל של דמי הניהול,
כאשר מחשבים את השפעתם על החסכון שיהיה בסוף תקופת הבדיקה.
לאור זאת בחירת קופת ברירת מחדל לפי שיטת סימולציה
משתמשת ב- "מקדם להכפלת תשואה בקרן פנסיה".
מקדם זה מנטרל את השפעת שוק ההון (עליה חזקה או חלשה ב-5 שנים אחרונות)
ומביא לידי ביטוי את היכולת של קרן הפנסיה ליצור תשואה עודפת.
המקדם מציג את היחס בין התשואה של כל קרן ובין ממוצע התשואות, ב- 5 השנים האחרונות.
בהפעלת הסימולציה של כל קרן פנסיה, יחס זה מוכפל בתשואה שנתית ריאלית ברוטו של 4.26%
שזו ההנחה של קרנות הפנסיה לגבי תשואה עתידית בקרנות, בהתאם להוראות משרד האוצר.
כך נוצר יחס נכון במשקל בין תשואה ודמי ניהול.

ערך כספי של קרן הפנסיה
עד כה התיחסנו להשפעת הקריטריונים על החסכון שיצטבר בסוף תקופת הבדיקה.
אבל קרן פנסיה מכילה שלושה פרמטרים:
חסכון, ביטוח חיים וביטוח נכות (אובדן כושר עבודה).
תוצאות ההרצה של כל קרן פנסיה מציגות את הערך הכספי של קרן הפנסיה.
הערך הכספי של קרן פנסיה הינו הממוצע של 3 הפרמטרים הנ"ל לפיהם נמדדת קרן פנסיה,
לפי ההסתברות לקרות כל ארוע.

דירוג לפי משקולות
בשלב האחרון מבוצע דירוג של קרנות הפנסיה על פי המשקולות שיתן המעסיק לקריטריונים הבאים:
א. מדד שירות קרנות פנסיה
ב. מדד שארפ ריבית חסרת סיכון (משקל עד 10% ובתנאי שגם לתשואה ניתן משקל)
ג. ערך כספי של קרן הפנסיה
תוצאת המחשבון מדרגת את קרנות הפנסיה המשתתפות בהליך התחרותי
ומציג את ההבדל בניהם באחוזים.

מסגרת "התקנון האחיד"
הליך תחרותי בהתאם לחוזר של רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון ניתן ליישום במצב בו קרנות הפנסיה פועלות
במסגרת של "התקנון האחיד".
התקנון האחיד הקיים היום מאלץ את קרנות הפנסיה להציע תוכניות פנסיה דומות כאשר ההבדל בניהן
הינו בתחום התשואה, דמי הניהול והשירות, ולכן ההליך התחרותי לפי חוזר שוק ההון מתיחס לגורמים אלו.
לתקנון האחיד יש יתרון - קל להשוות בין קרנות הפנסיה,
אבל יש לו גם חסרון - הוא מקטין את רמת התחרות בין קרנות הפנסיה.
הליך תחרותי בשיטת הסימולציה אינו מוגבל למסגרת של "תקנון אחיד".

תהליך הפעלת המחשבונים בבחירת קופת ברירת מחדל לפי שיטת סימולציה

1. בשלב ראשון יש להפעיל את המחשבון "צפי לתשואה בקרנות מקיפות".
   המחשבון מחשב עבור כל קרן פנסיה:
      מקדם להכפלת תשואה פיננסית בקרן פנסיה
      תשואה אקטוארית בממוצע שנתי
      מדד שארפ
   המבוססים על תשואות העבר של קרנות הפנסיה.
   
2. בשלב שני יש להפעיל את המחשבונים של כל קרן פנסיה (מבטחים, מקפת, וכו'..)
   עם הנתונים הספציפיים לכל קרן: מקדם להכפלת תשואה, תשואה אקטוארית ודמי ניהול.
   ניתן להריץ את המחשבונים עם כמה סכומי חסכון (צבירה) שונים בתאריך ביצוע ההליך התחרותי
   כדי לבדוק האם יש לבחור קרנות פנסיה שונות לעובדים עם סכומי צבירה שונים.
   
3. בשלב האחרון יופעל המחשבון "דרוג קרנות פנסיה".
   לתוך מחשבון זה יש להקליד את עמודת ה"ערך כספי" של כל קרן פנסיה המופיע בתוצאות המחשבון
   של כל קרן פנסיה, שהופעל בשלב הקודם,
   וכן את מדד שארפ שחושב בשלב הראשון.
   המחשבון מדרג את קרנות הפנסיה בהתאם למשקולות, בכל סכום צבירה התחלתי.
   
4. אם מבצעים מספר הליכים תחרותיים נפרדים, עבור עובדים עם חסכון נמוך, חסכון בינוני וחסכון גבוה
   אזי עבור כל הליך תחרותי יש להפעיל שוב את המחשבונים כאמור בסעיפים 1 -3 לעיל.
   

הערה:
אין ספק ששיטה זו יותר מורכבת והפעלתה מצריך יותר זמן
אבל לפעמים זה כדאי.

לתשומת לב המעסיק:
הבחירה של קרן ברירת מחדל נבחרת, שנבחרת ע"י משרד האוצר,
או הבחירה של קופת ברירת מחדל בהליך תחרותי, שנבחרת ע"י המעסיק,
הינה רלוונטית עבור עובד שאין לו עדיין חסכון פנסיוני ועובד שיש לו קרן פנסיה מקיפה חדשה.
לגבי עובד שברשותו פוליסות ביטוח מנהלים או קרן פנסיה ותיקה, יש לבצע השוואה נפרדת בין הפוליסות הקיימות
או הקרן הותיקה ובין קרן הפנסיה הנבחרת בתהליך הנוכחי (קרן ברירת מחדל נבחרת או קופת ברירת מחדל)
כדי למצא את האלטרנטיבה העדיפה.